מודל  –​ BCI​

מאות שעות הנחיית מעצבים, פיתוח מוצרים לתעשיות שונות ובדיסציפלינות שונות, אפשרו לי לפתח מודל עבודה, היוצר תהליך ליצירת רעיונות למוצרים אשר השוק רואה בהם מענה אמיתי לצרכיו. החברות והמותגים רואים בהם הזדמנות להתפתחות כלכלית והעצמת המותג. הצעד הראשון בכל תהליך פיתוח מוצר הוא לזהות צורך אוטנטי של שוק גדול. ללא איתור הצורך כמעט ואין סיבה ליצור מוצר כלשהו בעולם.הצורך נולד מהרבה סיבות אך צריך להכיר אותו, לנתח אותו, להבין את הממדים שלו ובעיקר מה המניע של השוק לצרוך אותו ומה השוק מוכן לשלם עבורו. הצעד השני הוא מחקר שיווקי, טכנולוגי וכלכלי לדעת האם יש חברות או מותגים בשוק העונים על הצורך ומה המענה שלהם לאותו הצורך. הכר את המתחרים שלך ועשה טוב מהם. למד את הטכנולוגיות הרלוונטיות והעכשוויות כך שתיצק בידול ועדיפות על המתחרים.זהו הרגע בו ניתן לגבש אסטרטגיה שיווקית ותוכנית עסקית שהשורה התחתונה שלה היא מה יהיה המוצר הנכון שיתווה לחברה לשווק ולמכור בעת עתידית.הדבר הבא בדרך לפתרון נכון הוא לאתר את המעצב המתאים לפיתוח והעיצוב. התאמת המעצב היא קריטית כיוון שהוא יוביל את הפיתוח, הנראות ומבנה המוצר ויהיה אחראי לעצבו כך שיתאים לצרכנים אשר המוצר מכוון אליהם.בנוסף למידע הנחוץ לפיתוח, יש חברות אשר אני ממליץ להן, לאתר בשלב זה, מומחים לטרנדים ולשלבם בתהליך, כאלו שיודעים בסיכוי רב לחזות את הלכי שוק הצרכנים ולהציג לחברה מגמות שוק כך שבעתיד לבוא המוצר שלהם יהיה רלוונטי ככל הניתן.לאחר כל ההכנות ובניית האפיון לפיתוח, נדרש להכין תכנית פיתוח מקיפה ומכוונת מטרה אשר תכיל קוים מנחים עבור כל האנשים והמשאבים המשתתפים בעבודת הפיתוח, הצרכים הנדרשים בכל שלב, לוחות זמנים ויצירת תקשורת בין הגורמים הפועלים, חלוקת אחריות ומשימות, תקציבים ולוחות זמנים כללים ונקודתיים.PLAN YOUR WORK AND WORK YOUR PLANהמודל הוא הדרך לעבוד יחד ולהוביל את התהליך כאשר כל גורם יודע מה תפקידו ומה האחריות שלו הן ברמה האינדיווידואלית והן ברמה של הפיתוח הקבוצתי.​

צעצוע שעשה הבדל, פעמיים.​​

לפני כעשר שנים, בעת שהייתי מנהל העיצוב והחדשנות בחברת "טיני לאב ", פרסמתי אפיון ששלחתי למספר מעצבים. רצינו להרחיב את הקטגוריה שנקראת צעצועי רצפה לתינוקות. מנקודת מבטנו, בהקשר של מדפי צעצועי התינוקות ברשתות הבינלאומיות, היינו בתחרות מאתגרת עם פישר פרייס, שהובילה את השוק כבר עשרות שנים וכמובן עוד מספר מותגים נוספים.קיבלתי עשרות רעיונות וסקיצות של צעצועים מהמעצבים.  תפס אותי במיוחד סקיצה שהגיעה מהסטודיו לעיצוב של המעצב דניאל קיש. גור קטן וחמוד הנע על ארבעה גלגלים.דניאל סיפר לי בדיעבד כי קיבל השראה מדמות כלב התחש  (בשם סלינקי), שהוא צעצוע ידוע בארצות הברית, אבל הוא עשה טוויסט מיוחד. במקום הקפיץ שחיבר בים הראש לזנב הכלב,  הם תכננו גארמושקה המאפשרת לכלב ליצור סוג של טוויסט בגוף ובכך ליצור תנועה מעגלית של הכלב על השטיח.ניסינו כל מיני רעיונות להעשיר את הכלבלב החמוד, האוזניים עם הנייר המרעיש, זנב קפיצי שהתינוק היה משחק אתו, כפתורים על רגליו, וכל מיני רעיונות שהעלו את ערך הצעצוע לקונה.ובכל זאת, לא היינו בשלום עם הרעיון. יש כלבים רבים בשוק הצעצועים.בשלב מסוים כשנשאלתי מה היתרון והייחודיות של הצעצוע, אמרתי שזה כלב חכם שיגיב לתינוק ויגרום לו לזחול טוב יותר מכל צעצוע אחר.תכננו מנגנון אשר ידאג שהכלב  לא יתרחק מידי מהתינוק, (מבחינה פסיכולוגית זה עלול לתסכל אותו ולוותר על הצעצוע) ובנוסף, אם התינוק לא ייגע בכלב למשך כמה שניות, הכלב ינבח מספר נביחות ויקרא לתינוק.לאחר שהוספנו את הערך של התנועה והתקשורת של הכלב עם התינוק,  כל הדעות של אנשי המכירות והשיווק השתנו מקצה אחד למשנהו, הם נכחו לפתרון העונה לצורך אמיתי וחשוב מאוד, במיוחד להורים. הגור יעודד את התינוק ל"התקדם בחיים".הוספתי כי ניתן יהיה גם לכוון את הגארמושקה כך שהכלב יסתובב סביב התינוק ולא יתרחק ממנו כלל. גם אלמנט זה נתפס כערך חשוב למוצר.מבחינתי, ההצלחה הייתה שיצרנו מוצר בעל תפיסה שלמה ואוטנטית כמעודד זחילה ומכירותיו מעידות על כך בעצמן.​

שלום, וברוכים הבאים !​​

אם הגעתם לכאן בוודא שתרצו לדעת כמה פרטים חשובים , אז ככה :נשוי לרונה, ואנו הורים לשלשה ילדים, עמר, טל ושירה. אנחנו משפחה שיש בה אהבה גדולה לבישול ואירוח של משפחה, חברים ואורחים מהעולם. דרכי המקצועית:סיימתי את לימודי העיצוב בשנקר ומיד לאחר קבלת התואר המליץ עלי חבר יקר להתקבל ולעבוד בחברת בת של בצלאל בירושלים היום שמה דעה מחקר ופיתוח. אני תרמתי לחברה את הידע בטקסטיל אותו רכשתי בשנקר, בחברה פיתחנו את כל מערכות ההגנה בפני התקפת אב"כ עבור משרד הביטחון הישראלי, מערכות לילדי ואזרחי ישראל, מערכות לחיל השריון, חיל האוויר ועוד כהנה וכהנה מערכות.במסגרת זו גם נתבקשתי לעצב ולתכנן מוצרי תמיכת בתחום הצלילה עבור פעילות מבצעית של לוחמי שייטת ש/13 אשר סיפחו אותי להיות קצין מילואים ביחידת הפיתוח שלהם.לאחר שפיתחתי את כישורי בפיתוח מוצרים עתירי טכנולוגיות ושילובי חומרים, הזמין אותי חסר נוסף, המעצב יואב זיו, מומחה לפיתוח צעצועים, לייעץ לחברת טייני לאב הבינלאומית. שושי אורן הבעלים שאלה אותי האם אני מעוניין להצטרף לחברה לצורך פיתוח מספר מוצרים במקביל עבור השוק הבינלאומי והאם אני יכול לקחת על עצמי את המשימה להוביל זאת, פיק הברכיים שקיבלתי נשמע בסין. בכדי לספר סיפור ארוך בקיצור, החברה תוך שלוש שנים הציגה בתערוכת שונות בעולם 50 פיתוחים וצעצועים שעד היום נחשבים כסוסים מנצחים. מכאן לאן:השינוי אותו אני מחולל כעת עם עצמי נובע בעיקר שנפל לי האסימון לאחר שארבעת הורינו האהובים, של רונה ושלי נפטרו תוך כמעט שנתיים ומתוך ההכרה שלחיים יש זמן מוגבל ותאריך תפוגה.שאלתי את עצמי האם עשיתי בחיי את כל מה שהתכוונתי לעשות. אז התשובה היא שרק באופן חלקי, וזה לא מספק אותי.כאדם המחולל שינויים ועושה הבדל בחברות וגורם להן לשבור את תקרת הזכוכית ואף להמציא את עצמם מחדש, לגבי עצמי, נוכחתי להבחין, שגם לי יש אותה הפרידגמה שיש לאנשים איתם אני עובד ועוצרת אותי ליצור דבר חדש לחיי, לעסק שלי, ולכל תחום בחיי, באותה התקרה שלי עצמי פחדתי לגעת. כעת אני מוכן לשינוי הבא ולשבור לעצמי את תקרת הזכוכית היושבת מעל ראשי.כמאמן אישי ועסקי (תחום שלמדתי ופיתחתי רק בשנים האחרונות) מצאתי את עצמי מתמודד ומאמן בשני תחומים ראשיים העוצרים אותנו בדרך כלל, האחד,  מעורבות רגשית, והשני פחד מהצלחה וכישלון. (עליהם אכתוב פוסט מיוחד בפעם הבאה) בכדי לעשות את מה שאני מתכוון ומתכנן לעשות ולעשותו בחופש, בחרתי שלשה דברים, האחד, התחברתי עם מאמן אישי עבור עצמי. (קשה מאוד לאמן את עצמך כיוון שאתה עלול לוותר לעצמך ולתת את התירוצים הקבועים מדוע ויתרת) ומה גם שמילות זהב ממאמן מניעות אותך קדימה בעוצמה.דבר שני החלטתי, למרות ניסיוני הרב שרכשתי במשך השנים, להתחיל תואר שני במנהל עסקים, ולהתמודד עם לימודי מתמטיקה וכלכלה להתאהב להתמסר ולהתלהב מתחום שהיה רחוק ממני.הדבר השלישי, לשתף כמה שיותר אנשים, חברים ומשפחה בשינוי ובדרך בה בחרתי, השיתוף הוא סוג של מחויבות, להיות המילה שלך, לברוא במילים (אברא כדברא) את מה שאתה רוצה לברוא ולקיים את הדברים כפי שאתה מתכנן לעשותם. נכון, תמיד יכולים לחול שינויים בדרך, אך הדרך נהיית ברורה הן לך והן למי שאתה בוחר לשתף בדרך שלך.בחיינו, בעיקר בלילות, עולות מחשבות, זהו האיש הקטן בראשנו המנסה לנהל לנו את החיים, הוא לא תמיד באמת אנחנו, הוא לפעמים הפחד שלנו, המקום הנוח שלנו, הממציא עובדות שאינן בהכרח נכונות, או הם אמת מנקודת המבט הסובייקטיבית שלו,  ובעיקר הוא מסית אותנו מלהיות עצמנו. הוא לא הולך לשום מקום, הוא תמיד שם אבל. הרגע שבו אתה בוחר לנהל אותו ושהוא לא ינהל אותך, כאן מתחיל החופש האמיתי. אני מזמין אתכם קוראים יקרים ליצור איתי קשר, לשתף אותי ולספר לי מה אתם הייתם רוצים לשנות להשיג לבנות, לעשות בו הבדל. אני מבטיח את ההתייחסות וההתעניינות שלי בכם. באהבהאלון​​

...
...

Hebrew Blog

ALON RAVIV